בכל פעם שאני עושה מנוי ליס, אני מבטיחה לעצמי בהתרגשות שאצפה בקרטון נטוורק כל הזמן. "זה כה מגניב ומעורר יצירתיות ועושה אווירה נעימה" אני מתפעמת. ואז אני לא צופה בערוץ זה, אפילו לא לרגע. אני אדם עלוב
אמא שלי אוהבת לחנות בחניות של נכים גם אם יש מקום חנייה יותר טוב, אבל לא של נכים - היא תעדיף את זה המתומרר בכסא גלגלים האם אתם עדיין חושבים שהיא אשה מוארת, נביאת העידן החדש?
אם יש מקום שלא כדאי לחנות בו - זהו בית יהושע מדובר במושב מרוחק של אנשים קנאים וחשוכים, חולי ניקיון ארורים ולראיה: החניתי שם את רכבי למשך הליל, וביום המחרת נח על מכסה המנוע שלי מטאטא חדיש היזהרו
ראיתי אתמול סרט בקולנוע ברעננה. וואוו, איזו אווירה תרבותית יש ברעננה! לפחות פי 3 מבאיזור הקריות. אולי אפילו פי 4 עם זאת, הסרט היה ארוך והיסטורי והמזגן לא פעל. זאת בניגוד לקריות, שם הסרטים קצרים ועתידניים, והמזגן פועל
אני מרגישה היום כמו בטטה, ואני בטוחה שרבים מרגישים כמוני whats wrong with me, dammit??!אני לא מאמינה שיש לי קרוקס - תמיד היה לי סגנון אישי ייחודי, משהו בסגנון צועניית הייטק מרוטה מקיבוץ יוקרתי הקרוקס האלה הורסים עבודת עיצוב תדמית של שנים. אבל אבל.. ברשותי מספר כה מוגבל של תכריכי רגל, איני יודעת כיצד עלי לפעול