חלום

חלמתי הלילה ששני בנים ממקום עבודתי הם הומוסקסואלים ומאוהבים זה בזה.
ובחלומי נכחתי בחתונתם המרגשת.
היום בבוקר, כשסיפרתי לאחד מהם על החלום, גם הוא התרגש מאד.
כ"כ התרגש שכמעט הביא לי כאפה

שלכם, הגמבה

הנערה העממית

היום התחברתי עם נערה עממית ממקום עבודתי, ולכבוד האירוע כתבתי שיר.

לנערה העממית צחוק מתגלגל
לנערה העממית שיער מסתלסל
נחשו במה היא צופה?
אכן! ב"האלופה"

שלכם, הגמבה

מה אתם חושבים לעצמכם

אתם בטח חושבים לעצמכם:
"וואוו, איזו עבודה יש לגמבה, אילו תנאים מדהימים. שכר מעל המינימום, סדנאות טאי צ'י בזמן העבודה, מסאז'ים, ופלים חופשי חופשי, שעה הפסקה כל יום ועוד הטבות וצ'ופרים משתלמים במיוחד. וואי וואי וואי".
אבל למה אתם לא חושבים לעצמכם:
"אבוי, מסכנה הגמבה! צריכה לבהות במסך המחשב במשך שליש מחיה, לדעת מה משמעותם של נתוני פנסיה שונים, לקום מוקדם מאד בבוקר ולאמץ באופן קבוע את עיניה העייפות, הדומות לפלפלים ירוקים קטנים וחריפים? אויה."

שלכם, הגמבה

לכלוכית

חבר שלי מנקה את הבית.
אני מלכלכת אותו.
אנו מסתדרים היטב

.

לפעמים ממש רוצים לעדכן את הבלוג אבל לא מצליחים לכתוב שום דבר.
במקרים כאלה לא צריך לעדכן את הבלוג.

שלכם, הגמבה

המנהלת

המנהלת הבכירה במקום עבודתי היא אישה כייפית, נאה, קלילה, נראית צעירה לגילה, אלגנטית, מטופחת, רגישה וזורמת.
אך מעולם לא נראתה כעורה יותר מאשר ברגע בו הודיעה לעובדים על ההפחתה העתידית במשכורותיהם.

שלכם, הגמבה

מודולציה

התחלתי לאהוב מוזיקה, במפתיע.
תמיד שנאתי את הרגע הארור בו נער או בחור שולף את כלי הגיטרה, מניח אותה על ירכו ומניף את ידו.
אבל עכשיו אני אוהבת את זה! תנו לי עוד מוזיקה, אני אומרת. או מזמרת, בעצם.

שלכם, הגמבה

"קיבלתי מכה"

"
שלום
אם אני אתעלף או משהו אז שתדעו שקיבלתי מכה בראש, מאחורה
כי נשענתי אחורה חזק אבל הייתי מאד קרובה לקיר
וזה היה קצת כואב
ועשה בום גדול
תודה
גמבה
"

נכתב בזמן ישיבה בחדר אפלולי, ביישוב מרוחק ירוק וקוצני, בזמן צפייה באופרת סבון במחשב, בעוד כל האחרים טבלו את אפם במי מלח שמנוניים ולא דאגו אף לרגע לשלמות ראש הגמבה

ערב צוות

הייתי בערב צוות, עם הצוות.
וואי וואי וואי, אתם לא מאמינים מה הלך שם!
וידוי על ניתוח פלסטי, יציאה מהארון והסכמה גורפת על חתיכותו של חתיך הצוות.
כמו כן היתה קערה גדולה של סלט תפוחי אדמה.

שלכם, הגמבה

הבהרה

אתם בטח חושבים לעצמכם 'גמבה זו, מנסה לפזול לטבלאות הרייטינג ע"י חנופה לקהל הקוראים - משום מה נוספה סיומת חדשה לפוסטים? הא?"
(לקוראים הפחות נאמנים נבהיר שבזמן האחרון כל פוסט מסתיים במילים 'שלכם, הגמבה')
ובכן, לא פזילה זו ולא נעליים, כי אם דרך פוסט מודרנית לסידור העברית וסימני הפיסוק הפוסקים אותה באופן תקין.
כמה מהקוראים, נכנה אותם בשם 'אמיר', כבר חשדו בכך מזה זמן רב.
כל הכבוד לכם.

שלכם, הגמבה

home sweet home

המזגן עושה קולות מוזרים, המים באסלה בקושי יורדים, המיטה מלאה בחול חתולים והחתולים מלאים בחול מיטות.
זהו ביתי, והוא מלא באוקראינים חייכניים, נושאי מתנות. כמו שצריך.

שלכם, הגמבה

איטום וצבע

הקיבוץ בו אני גרה ממוקם בין מוסד שיקומי לבני נוער בעיתיים לבין מוסד מפואר לקשישים אמידים
האם זהו מסלול חיי, העבר עברייני והעתיד אמיד?
ואם בלב הקיבוץ חנות לחומרי איטום וצבע, האם משמעות הדבר היא שכרגע אני אטומה וצבועה?

שלכם, הגמבה